<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת פקודי</h1>
<h2>דף ט.</h2>
אלה פקודי המשכן [שמות ל"ח]. זשה"כ (תהלים י"ח מ"ד) תפלטני מריבי עם, אלו אומות העולם. ד"א אלו ישראל שהיו מרננים על משה רבינו, וכן בימי שלמה כשעשה בית המקדש נעשה במשקל שנ' (עזרא ח' ל"ד) במספר במשקל לכל ואומר ויכתוב כל המשקל בעת ההוא וגו' למה שהיו מרננים עליו. וכן (במדבר כ"א ה') וידבר העם באלהים ובמשה וגו' הוי תפלטני מריבי עם. וכן כשעשה משה המשכן אמר יודע שישראל משיחין באחיהם ובבן אמותיהם שנ' (תהלים נ' כ') תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי. ד"א תשב באחיך תדבר, ר' יהושע בן לוי אומר אם דברת בעשו שהוא אחיך סופך לדבר בבן אמך משה שהוא רבן של נביאים לכך וידבר העם באלקים ובמשה, ולכך אמר משה [יודע אני] שישראל מרננים עלי, לכך הריני עושה להם חשבון של כל מלאכת המשכן כסדר, שכח משה אלף ושבע מאות וע"ה שנ' אלה פקודי המשכן וגו' לזהב ולכסף ולנחשת וכתיב וכסף פקודי העדה וגו' ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים וכו' ונחושת התנופה ע' ככר, ושכח את האלף וז' מאות וע"ה שקל שעשה מהן ווין לעמודים, לפי שלא היו נראין הווין, התחיל משה עומד ותמה ואמר עכשיו ימצאו ישראל ידיהם עלי שאני נטלתי אותם, והוא היה חוזר ובא על כל מלאכה, מיד האיר הקב"ה עיניו, וראה משה שמהן עשויין ווין לעמודים, ועמד והכריז בקול רם, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים. וכן יסד הפייט תואר פנים מהכסף וגו' עמודיו עשה כסף. ואז נתפייסו ישראל. ולמה עשה משה חשבון, והלא הקב"ה היה מאמינו ואמר (במדבר י"ב ז') לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, לפי ששמע משה שהיו דורשין לגנאי ומשיחין אחריו, שנ' והביטו אחרי משה וגו' חמי צוארו עבה שוקין עבים וכולו משלנו, וכל העושר והכבוד שלו משלנו הוא, וחבירו היה משיב לו אדם שנתמנה על מלאכת משכן על ככרי כסף ועל ככרי זהב בלא חקר ובלא משקל ובלא מניין מה אתה רוצה, כששמע משה כך אמר חייכם כשיגמור מלאכת המשכן אני נותן לכם חשבון שנ' אלה פקודי המשכן וגו'.
<h2>דף כה:</h2>
ויתן את השולחן באהל מועד וגו' צפונה [שמות מ']. השולחן בצפון, כנגד גן עדן שיש בו תענוגים צפונים לצדיקים, ולכל צדיק יהיו לו שולחנות בגימ' טובך, שנ' (תהלים ל"א כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, כנגד (משלי ב' א') ומצותי תצפון אתך. וזהו (תהלים קמ"ה ז') זכר רב טובך יביעו וגו' כמניין טוב"ך שולחנות, יהיו נובעין לצדיקים וירננו בה.
<h2>דף קמז.</h2>
ויתן את השולחן באהל מועד וגו' צפונה [שמות מ']. השולחן בצפון, כנגד גן עדן שיש בו תענוגים צפונים לצדיקים, ולכל צדיק יהיו לו שולחנות בגימ' טובך, שנ' (תהלים ל"א כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, כנגד (משלי ב' א') ומצותי תצפון אתך. וזהו (תהלים קמ"ה ז') זכר רב טובך יביעו וגו' כמניין טוב"ך שולחנות, יהיו נובעין לצדיקים וירננו בה.
